יעוץ משפטי ששווה את ערכו בזהב
לאחרונה הפניתי לקוח שלנו לעו"ד עדי ינקלביץ, העוסקת בתחום דיני העבודה מזה שנים רבות. מדובר בעובדת שטענה שמגיע לה תשלום עבור שעות נוספות בהן עבדה ולא שולם לה.
המעסיק התמודד מול שתי בעיות, אחת שאין לו איתה חוזה עבודה והשניה שהיא לא החתימה שעון נוכחות בגלל שהיא ביקשה להימנע מכך. שתי פעולות שהוא ביצע בניגוד לחוק.
לטענת העובדת סוכם שהשכר ששולם לה מדי חודש הוא עבור 80% משרה (כ- 7 שעות ביום) ולכן בכל פעם שעבדה 8 שעות או 9 שעות זה היה במסגרת שעות נוספות.
המעסיק טען שלא היה ולא נברא ושהיא הועסקה במסגרת מלאה רגילה.
אלא שתלושי השכר של העובדת שתקו בעניין הזה והמעסיק לא יכול היה לעשות שימוש בהם בקשר למחלוקת הזו, שכן הוא לא חשף בפנינו, רואי החשבון שלו, את תנאי העובדה של העובדת (מטפלים בו בהיבט המיסוי).
לעניין שעות העבודה שלה, התבקשנו ע"י הלקוח לרשום 180 שעות באופן עקבי בתלושים ואנחנו כמובן קיבלנו את הנתונים ממנו. באופן כזה לא היה למעסיק כל אמצעי מוכח - והמחויב בחוק - להראות שלא מגיע לה תשלום עבוד שעות נוספות.
עו"ד ינקלביץ לקחה על עצמה את הייצוג של הלקוח ויעצה לו שני דברים: הראשון קודם כל לנשום עמוק כי אם בכלל לא מדובר בשעות נוספות אלא בשעות עודפות והמשמעות היא חיוב כספי מופחת.
והדבר השני הוא לבחון את תיבות המייל של החברה ולחפש מיילים מן העבר בין העובדת לבין הממונה עליה בקשר לבקשותיה לצאת מוקדם או כאלה הקשורים בשעות העבודה שלה במישרין או בעקיפין.
בנוסף, ייעצה עו"ד ינקלביץ למעסיק להעמיד עובד שיעבור על הצילום של המצלמות בכניסה לבניין (עד כמה שאפשר אחורנית) וינתר את שעות הכניסה והיציאה של העובדת. וזה בדיוק מה שהוא עשה.
התוצאה הייתה מפתיעה ביותר:
ניתן היה להוכיח שכדבר שבשגרה ב- 3 חודשים שניתן היה לשחזר במצלמה, העובדת הגיעה לעבודה בדר"כ בשעה 8:00 ויצאה בשעה 17:00, היינו היא עבדה במסגרת משרה של 100%.
אבל אז הגיעה עוד הפתעה: הסתבר שהיו לא מעט חודשים בהם העובדת הגיעה מאוחר יותר לעבודה או יצאה מוקדם והמעסיק לא ניכה משכרה אלא שילם לה שכר מלא, ולפי המיילים שהמעסיק מצא, העובדת התבקשה מספר פעמים להפסיק לאחר ולא לחפף בשעת סיום העבודה.
מכאן הודיעה עו"ד ינקלביץ לעו"ד שייצג את העובדת - שראשית עם שקרים לא מגיעים רחוק ושנית, מכל סכום שמגיע לעובדת (פיצויי פיטורים ופדיון זכויות בגמר עבודה) יקוזזו לה שעות היעדרות בהן לא עבדה אבל קיבלה שכר חודשי מלא!
אני מפנה אליכם את הסיפור כי מדברי עו"ד ינקלביץ עולה שאם הייתה מוגשת תביעה לבית הדין לעבודה, העובדת זכאית לפיצוי כספי של כמה אלפי שקלים בגין היעדר הסכם עבודה / הודעה על תנאי העסקה + פיצוי של כמה אלפי שקלים בגין היעדר פירוטים ספציפיים בתלושי השכר וזה בכלל בלי קשר לשעות הנוספות שמגיע לה או לא מגיע לה (= לא מגיע לה במקרה הזה).
ולא רק שמדובר בתביעות אזרחיות, אלא שמשרד הכלכלה מגיש גם כתבי אישום בעילות האלה והקנסות לא נעימים בכלל. מעסיק גם חייב בדיווח נוכחות של העובדים שלו (שעון נוכחות) ולא ניתן להתחמק מכך רק בגלל דרג העובד.
מדובר בתחומים שאינם תחומי המקצוע של רואי חשבון ועם כל הרצון הטוב אנחנו לא יודעים לערוך הסכמי עבודה, גם לא הפשוטים ביותר, ולא יודעים להנחות אתכם בקשר לסוגי דיווחי הנוכחות הקיימים היום בשוק ומי כן צריך לדווח ומי לא ואיך מדווחים על שעות עבודה מהבית והאם צריך לשלם על שעות עבודה מהרכב שהעובד מבצע בדרכו לעבודה והאם מותר לא לשלם על הפסקות ועבור כמה זמן הפסקה, והאם חובה להפריש לפנסיה על רכיב המכונה "בונוס" או "עמלות"וכד'.
לכן אני מציעה לקבל ייעוץ משפטי ממי שזו מומחיותו הבלעדית.
מדובר ביעוץ בעלות השווה לכל כיס והתועלת בו עולה שבעתיים על העלות שלה, במיוחד על רקע חשיפתם של מעסיקים לזכויות שחייבים לשלם וחייבים לנהל באופן חוקי!
עו"ד עדי ינקלביץ מסייעת לנו רבות כך שתוכלו לפנות אליה ישירות בכל הקשור לתחום דיני עבודה:
03-5614788 או [email protected] או www.ay-labourlaw.co.il
